המטרו הוא רכבת מטרופולינית, הנוסעת מתחת לפני קרקע במנהרות ייעודיות. המטרו נוסע בהפרדה מלאה ממערכות תחבורה אחרות, אך משיק להן בתחנות לאורך המסלול.
המטרו נוסע במהירות של 40-35 קמ"ש בממוצע, ובכל רכבת יכולים לנסוע עשרות אלפי נוסעים בשעות השיא.
מסלול המטרו ומיקום תחנותיו תוכננו באופן המביא בחשבון מערכות תחבורה נוספות: רכבת ישראל, הרכבת הקלה (דנקל), קווי אוטובוס ועוד. השילוב והתיאום בין כולם יוביל לרשת תחבורתית יעילה, בטוחה ונגישה. שלושת קווי המטרו במטרופולין תל אביב יפעלו כרכבת תחתית, שתיתן מענה איכותי לתושבי המטרופולין ב-24 רשויות מקומיות שונות מרחובות ועד רעננה.
פרויקט המטרו הוא פרויקט התשתית הגדול ביותר המקודם כיום במדינת ישראל. הפרויקט מהווה נדבך נוסף במערך התחבורתי האדיר הנבנה כיום ברחבי מטרופולין תל אביב ובסיומו תהיה בגוש דן תשתית תחבורה ציבורית מתקדמת, בטוחה וירוקה – הצופה את פני העתיד התחבורתי של ישראל.
מערכת הסעת ההמונים המתוכננת תתרום להקלה משמעותית בכניסה לערי גוש דן וביציאה מהן אל מרכזי התעסוקה הגדולים בארץ. הפרויקט מקודם ומתוכנן על ידי חברת נת״ע.
רוצים לראות את תוואי קווי המטרו ואת פירוט התחנות ביחס לנכס או למקום מגוריכם? לחצו כאן למערכת חצב של משרד התחבורה
קווים
ק״מ
רשויות
נוסעים ביום
נסיעות בשנה
תת קרקעית
לרכבת ישראל ורכבת הקלה
תחנות
קווים
ק״מ
רשויות
נוסעים ביום
נסיעות בשנה
תחנות
לרכבת ישראל ורכבת הקלה
תת קרקעית
במהלך חודש יולי 2020 שידרה חברת נת״ע את ״חדשות המטרו״ – מגזין מצולם ושידור חי עם צוותי התכנון. המגזין התייחס לכל אחת מ-24 הרשויות בהן עובר תוואי המטרו. בחרו במשדר הרלוונטי.
הקליקו על שם העיר לצפייה בתוואי ובתחנות
לחצו על הרשות הרלוונטית לצפיה בסרטון על תוואי המטרו והתחנות המתוכננות בעירכם – אפשר ברשימה או בחלונית של הסרטון ע״פ הרשימה:
לאחרונה קיימנו עשרה כנסים וירטואליים ובהם השבנו למאות שאלות שהגיעו אלינו דרך הפייסבוק והמייל. לעיונכם הסוגיות המרכזיות שעלו בכנסים:
ניתן לצפות בתוואי קווי המטרו ביחס לנכסים השונים, במערכת חצב של משרד התחבורה בלחיצה כאן
נשמח לענות על כל שאלה במוקד נת"ע – 4575*
פרויקט המטרו הוא פרויקט תשתיות התחבורה הגדול ביותר המקודם כיום במדינת ישראל. הפרויקט הינו נדבך נוסף במערך התחבורתי המתוכנן כיום ברחבי מטרופולין תל אביב. תכלית הפרויקט: יצירת תשתית מתקדמת להסעת המונים המשתלבת עם אמצעי תחבורה נוספים ברחבי מטרופולין גוש דן.
פרויקט המטרו כולל מנהרות תת־קרקעיות שבהן יסעו 3 קווים, אשר יעברו ב-24 רשויות מקומיות לאורך 150 ק"מ ודרך 109 תחנות.
על פי התחזיות, בפרויקט המטרו ייסעו מדי יום כ-2 מיליון נוסעים ויבוצעו כ-450 מיליון נסיעות בשנה.
קידום התוכניות ואישורן הסטטוטורי יאפשר זמינות לביצוע הקמת כל הקווים, בהתאם לחוק התכנון והבנייה.
עם זאת, לנוכח מורכבות הפרויקט והיקפו העצום, הוא ייבנה בצורה הדרגתית.
קביעת שלבי ההקמה נעשית בימים אלה. יש להניח שהמקטעים בעלי הביקוש הגבוה ביותר יקבלו קדימות בהקמה ובהפעלה.
שלוש המערכות מיועדות להסעת המונים אך הן נבדלות זו מזו באופי הנסיעה ובשירות שהן נותנות.
הרכבת מיועדת לתת שירות ברמה הארצית ולחבר בין אזורים רחוקים לערי המרכז. הרכבת מאופיינת במהירות נסיעה גבוהה ובמספר תחנות מצומצם.
המטרו מיועד לתת שירות בתוך המטרופולין ולחבר בין ערי הלוויין למרכז המטרופולין. הוא מאופיין במהירות נסיעה בינונית (כ-40 קמ"ש בממוצע) ובתחנות רבות הממוקמות בצפיפות יחסית (כל 2-1 ק"מ).
הרכבת הקלה (דנקל) מיועדת לתת שירות בטבעת הפנימית של המטרופולין בנסיעות קצרות יחסית. היא מאופיינת במהירות נסיעה נמוכה (כ-20 קמ"ש בממוצע) ובתחנות רבות הסמוכות זו לזו (כל 500 מטרים בממוצע).
תחנות המטרו מתוכננות לאפשר מעבר בין אמצעי התחבורה השונים, לכדי יצירת רשת תחבורה ציבורית כלל-מטרופולינית. במסגרת תהליך התכנון נבחנה הקישוריות בין מערכות התחבורה הציבורית השונות, כדי שהמעבר ביניהן יהיה יעיל ונוח ככל האפשר. בימים אלה מפרסמת נת"ע מכרז לתכנון מתח"מים – תחנות מרכזיות ראשיות, המהוות נקודת קישור לכלל המערכות.
המערכת כולה נבחנה על פי מודל ביקושים, שבחן מהו התוואי המיטבי המשרת את הנוסע. המודל התייחס לכלל הפיתוח לאורך התוואי ברמה המקומית, המטרופולינית והארצית, ובכלל זה: מוקדי תעסוקה, פיתוח, מסחר, מרכזים רפואיים, מרכזים אקדמיים ועוד. בנוסף, ניתן דגש על מוקדי הקישור לשאר מערכות התחבורה הציבורית במרחב, וזאת במטרה לייצר נגישות, ניידות וקישוריות מיטבית עבור כלל באי המטרופולין ולאפשר שירות מיטבי לנוסעים.
ככלל, תוואי קווי המטרו עובר, ככל האפשר, תחת רצועות דרך מאושרות – כלומר: כבישים ודרכים. עקב שיקולים הנדסיים ובשל השאיפה למקם תחנות שיעניקו שירות מיטבי, נוצר לעיתים אילוץ המחייב מעבר מתחת לשימושי קרקע אחרים (שאינם דרך).
תכנון קווי המטרו מבוצע על ידי חברת נת"ע – חברה ממשלתית המשמשת זרוע ביצועית של משרד התחבורה.
את תהליך התכנון הובילו צוותי תכנון וניהול פרויקט מקומיים ובין-לאומיים.
במסגרת הליך התכנון, בוצע תיאום מול גורמים רבים, ובהם רשויות מקומיות, מוסדות תכנון, גופי תשתית ממשלתיים ופרטיים, יזמים, משרדי ממשלה ובעלי עניין שונים ורבים.
לאורך הליך התכנון התקיימו מאות ישיבות תיאום מול גורמים אלו.
תוואי המטרו תוכנן באישור ופיקוח ממשלת ישראל, באופן שימזער את הפגיעה ברכוש פרטי.
הפקעות שטחים ייעשו רק בהתאם לתוכניות המטרו המאושרות, המאפשרות הפקעת שטחים המופיעים בהן.
כל בעל זכות בשטח שעתיד להיות מופקע, יקבל הודעה אישית – לכתובתו בנכס המופקע או לכתובת הרשומה במשרד הפנים. בהודעה זו יימסרו פרטים לגבי התוכנית, ההפקעה, אופן חישוב הפיצויים ופרטי הגורמים המקצועיים בנת"ע שאיתם אפשר להיות בקשר ישיר להמשך התהליך.
נוסף על כך, לאחר שיאושרו צווי ההפקעה, תפרסם נת"ע את כל תשריטי ההפקעות באתר החברה ובאתר זה, תיצור קשר עם כל הגורמים הרלוונטיים ותסייע בהעברת כל מידע הנדרש לצורך התהליך.
במהלך תכנון הפרויקט נקבעו הגבלות בנייה שיאפשרו המשך פיתוח עירוני בתוואי המטרו.
ההנחיות לקידום תכנון והיתרי בנייה תלויות במיקום המגרש לאורך התוואי, ומשתנות לפי הקרבה לתחנה או מעל המנהרות. למידע פרטני מומלץ לפנות למוקד נת"ע 4575*
בהתאם להחלטת הוועדה לתשתיות לאומיות במנהל התכנון, נקבע משך תקופת הגשת ההשגות ל-60 יום מפרסום התוכנית.
ל-4 תוכניות המטרו הוגשו השגות רבות על ידי הציבור ובעלי עניין שונים. תקופת הגשת ההשגות הסתיימה רשמית, ומתקיים בהן דיון מקצועי עד להכרעת הוועדה וגורמי המקצוע, לגבי כל השגה והשגה.
בחודש ינואר 2021 הסתיים שלב הגשת השגות הציבור אשר נבחנות בימים אלה על ידי הועדה לתשתיות לאומיות. עם השלמת ההליך הסטטוטורי יחל שלב התכנון המפורט, הסטת התשתיות והוצאת הפרויקט למכרזי הביצוע.
סוגיית המימון נבחנת בימים אלו על ידי ועדת ההיגוי, הכוללת את נציגי משרד האוצר ומשרד התחבורה.
הדיפו הוא מרכז התחזוקה והתפעול (מת"ת) של הציוד הנייד של קו המטרו, כלומר הרכבות. לאורך רשת קווי המטרו מתוכננים 4 מתחמי דיפו.
בדיפו יימצאו כלל הפונקציות הנדרשות לתחזוקת הרכבות, כגון מסילות דיור, מבני תחזוקה, משרדים, שטיפת רכבות, צביעת רכבות ומערכות שונות לתפעול הרכבות. מתוך הדיפו צפויים לצאת הקרונות עם תחילת הפעילות היומית.
מכיוון שרשת קווי המטרו פועלת על חשמל, הפעילויות בדיפו לא צפויות לייצר זיהום סביבתי חריג.
כן, במסגרת תסקיר ההשפעה על הסביבה שנערך לתוכניות המטרו בוצעו סקרים ומודלים של פעילות הדיפו והשפעתו על התושבים בקרבתו.
פעולות ההקמה של הדיפו אינן שונות מפעילויות הקמה של כל מבנה במימדים דומים הנבנה במרחב העירוני.
האלמנטים השונים בדיפו, לרבות אזורי תחזוקה ואזורי הדיור של הקרונות, הם במבנים סגורים והפעילות השוטפת בתחומו לא צפויה לייצר השפעות סביבתיות חריגות.
לא צפוי כל מטרד של רעידות או רעש כתוצאה מעבודות הכרייה. מכונת הכרייה TBM מסוגלת לבצע את העבודה ללא יצירת רעידות ורעש ועל כן נבחרה למטרה זו. עבודות הכרייה אינן כוללות פיצוצים. מניסיוננו בקו האדום של הרכבת הקלה (דנקל), מפלס הרעידות והרעש הוא הרבה מתחת לתקן ולכן הרעד לא יורגש כלל.
לא צפויה כל חריגה ברעידות או ברעש בתקופת ההפעלה של הקווים. בתוך המנהרות, באזורים שבהם זוהה פוטנציאל למטרד, יותקנו אמצעים לשיכוך רעידות בין פסי הרכבת לבין מבנה המנהרה, על פי סטנדרטים בין-לאומיים.
כדי לוודא את עמידות המבנים שמעל התוואי מבוצעות הערכות הנדסיות בסטנדרטים המחמירים ביותר, אשר כוללות סקירה מבנית מפורטת של כל מבנה הנמצא מעל התוואי לכל אורכו. תכנון התוואי ואופן הכרייה נקבעים לפי הצלבת ממצאי מצב המבנה והשפעות המנהור על המבנים עצמם, בצורה שתבטיח השפעה מצומצמת על המבנים. למבנים מסוימים יחוברו מכשירי ניטור מיוחדים המוודאים כי החפירות אינן מסבות להם כל נזק.
לכלל תוכניות המטרו נערך תסקיר השפעה על הסביבה, שבחן את ההיבטים הסביבתיים הכרוכים בהקמת המטרו. במסגרת זו נערכה בחינה של השפעות הרעש של תהליך ההקמה, וניתנו פתרונות למיגון והפחתת רעשים. הפתרונות המוצעים כוללים גם אמצעים הדומים לאלו שניתנו בקו האדום והירוק של הרכבת הקלה (דנקל), כגון מיגון דירתי של הדירות הסמוכות לאתרים הרועשים. כמו כן נקבעו הנחיות מחמירות למניעת הרחפת אבק, בין היתר על ידי הרטבות קבועות, תהליכי ניטור וזיהוי, הגבלת מהירויות הנסיעה, הגבלת שפיכת עודפי עפר בזמני רוחות ועוד.
עבודות המנהור מבוצעות מתחת לפני הקרקע על ידי מכונות TBM (Tunnel Boring Machines) והן אינן מורגשות על פני הקרקע.
באתרי ההתארגנות להפעלת המכונות ובעבודות להקמת התחנות התת-קרקעיות תורגש פעילות אך הסדרי התנועה יאפשרו התנהלות יום־יומית רציפה ותקינה במינימום הפרעה.
כריית המנהרות מבוצעת באמצעות מכונות TBM (Tunnel Boring Machines) המשוגרות מפיר שילוח. מדובר במפעל נייד תת־קרקעי המוזן לוגיסטית מפיר השילוח ומתוכנן להתמודד עם תנאי הקרקע השונים. המכונה כורה את המנהרה ובד בבד מדפנת אותה בדיפון המקנה לה יציבות כנגד עומסים תת־קרקעיים שונים.
התחנות נבנות בשיטת חפירה ומילוי (Cut and Cover) – תחילה בונים קופסה חיצונית מקירות בטון בהיקף התחנה על פני השטח. בשלב הבא נעשית חפירה עד תחתית התחנה, וכאשר מגיעים לתחתית מתחילה בניית הקופסה הפנימית, מהתחתית כלפי מעלה, עד פני הקרקע. לאחר בניית תקרת התחנה, מחזירים את פני הרחוב למצב שהיה לפני תחילת הביצוע.
מרבית תחנות המטרו מתוכננות כתחנות תת-קרקעיות, כך שלכל תחנה יהיו כמה כניסות ממפלס הרחוב, שיובילו לרציפי התחנה התחתונים. מבני הכניסה לתחנות ישולבו בפיתוח העירוני הסובב, ויכללו גישות לתחנות באמצעות מדרגות, דרגנועים ומעליות. עיצוב מבנה התחנה בממשק עם הרחוב ייקבע בהמשך תהליך התכנון, תוך מתן דגש על עיצוב והתאמת התחנה לסביבתה העירונית המיידית.
לנוכח התחזיות לגידול האוכלוסייה והתעסוקה הצפוי במטרופולין תל אביב, פרויקט המטרו הוא נדבך הכרחי במערכת הסעת ההמונים של המטרופולין.
מערכת המטרו מאופיינת ככלי תחבורה בעל קיבולת נוסעים גדולה, הנוסעת במהירות וביעילות בין מוקדי המטרופולין העיקריים. מערכת המטרו תשמש אלטרנטיבה נוחה למי שאינם מעוניינים לנוע ברכב פרטי וכך תפחית עומסי תנועה וזמני המתנה בפקקים.
זאת ועוד, המטרו יאפשר הגעה מהירה ונוחה יותר למרכזי תעסוקה, מקומות בילוי, מוסדות להשכלה גבוהה ועוד, שכיום ההגעה אליהם אורכת זמן רב, ולרוב מחייבת שימוש ברכב פרטי. המטרו יאפשר ניוד נוסעים בכמות גדולה יותר, נוסעים אשר אינם יכולים לנהוג וכעת מוגבלים בגישה למקומות שונים, לשירותים הכרחיים ולמקומות בילוי.
עוד נוסיף, כי בהיותה מערכת חשמלית תת-קרקעית, תתרום מערכת קווי המטרו לירידה משמעותית בריכוז המזהמים ומפלס הרעש ברחוב. בהיבט העירוני ובהתבסס על הניסיון הקיים ברחבי העולם, תחנות המטרו ישמשו מנוף לפיתוח אורבני אינטנסיבי בסביבתן, ויתרמו לתהליכי התחדשות עירונית, להתחדשות המרחב הציבורי ולחיזוק השימוש בו.
לקריאה נוספת ולהורדת מחקר התועלות המלא שנערך בשנת 2020 – לחצו כאן
תוכניות המטרו אינן עוסקות במשמעויות נכסיות הכוללות השבחת ערך של מבנים. עם זאת, במחקרים שבוצעו ברחבי העולם ולאורך הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים, נמצאה עלייה בערכם של נכסים הסמוכים לתחנות רכבת קלה ותת-קרקעית, ומבלי להתחייב, לא יהיה זה מופרך לומר, כי צפויה עליית מחירים לאורך קווי המטרו.
זמני הפעילות של התחבורה הציבורית ובכלל זה של המטרו, ייקבעו על פי חוקי המדינה.
תעריפי הנסיעה של המטרו ייקבעו על פי חוקי המדינה ובהתאם להחלטות הרגולטור.
מהירות הנסיעה הממוצעת תהיה כ-35–40 קמ"ש, כולל עצירה בתחנות. מדובר במהירות ממוצעת גבוהה ביחס לרכבת הקלה (דנקל).
שלושת הקווים
קו המטרו M1 עובר בציר צפון-דרום ומחבר את הערים הצפוניות והדרומיות במטרופולין למרכז העיר תל אביב.
אורכו של הקו הוא כ- 85 ק"מ והוא צפוי לשרת 14 רשויות מקומיות ולאורכו ייבנו לכלול כ- 62 תחנות לאורכו.
לוד
רמלה
באר יעקב
רחובות
נס ציונה
ראשון לציון
כפר סבא
הרצליה
רעננה
חולון
תל אביב יפו
רמת השרון
הוד השרון
מועצה אזורית דרום השרון
בית החולים קפלן
מרכז מסחרי ביל״ו
מכון ויצמן והפקולטה לחקלאות
בית החולים אסף הרופא
מחנה צריפין
המרכז הבינתחומי בהרצליה
פארק המסחר והתעשייה ברעננה
מתח"מ גלילות
סבידור מרכז
השלום
ההגנה
צומת חולון
יוספטל חולון
תחנת רוזנפלד – קו ירוק
מסוף ארלוזורוב- קו סגול וקו אדום
תחנת ההגנה – קו סגול
תחנת צומת חולון – קו ירוק
תחנת בגין – קו ירוק
ראשונים
מכון ויצמן
רמלה מרכז
לוד צפון
רעננה מערב
מרכז טיפול ותחזוקה – מחלף ראשונים
מצפון לכביש 431, מצפון לעיר כפר סבא
שלושת הקווים
קו המטרו M2 עובר בציר מזרח מערב ומחבר את ערי הטבעת התיכונה והפנימית לגלעין המטרופולין. אורכו של הקו הוא כ- 26 ק"מ והוא צפוי לשרת 9 רשויות מקומיות ולכלול כ-22 תחנות לאורכו.
חולון
בת ים
תל אביב יפו
גבעתיים
רמת גן
בני ברק
גבעת שמואל
פתח תקוה
דרום השרון
בית חולים וולפסון
המכללה האקדמית תל אביב יפו
אצטדיון בלומפילד
שוק הכרמל
תיאטרון הבימה והיכל התרבות
אוניברסיטת בר אילן
אזור התעשייה סגולה
כפר גנים (פ״ת)
השלום
תחנת הכרמל – קו סגול
תחנת קפלן – קו ירוק
תחנת יהודית – קו אדום
תחנת גרינברג – קו סגול
תחנת בר אילן מזרח – קו סגול
מסוף גבעת שמואל – קו סגול
תחנת וולפסון
תחנת השלום
מרכז טיפול ותחזוקה – במזרח העיר פתח תקוה בסמוך לאזור התעשייה סגולה
לעיון בתכניות המפורטות באתר מנהל התכנון לחצו כאן
שלושת הקווים
קו מטרו M3 הינו קו חצי טבעת המקשר בין קוי המטרו הרדיאליים וקוי הסעת המונים אחרים במטרופולין גוש דן, ויוצר מבנה רשת היקפית באורך כולל של כ-39 ק”מ. הקו מחולק לקו ראשי ולשלוחה לנתב”ג ומשרת את הטבעת התיכונה של המטרופולין. הקו צפוי צפוי לשרת 11 רשויות מקומיות ולאורכו ייבנו 25 תחנות.
בת ים
חולון
אזור
אור יהודה
קריית אונו
פתח תקוה
גבעת שמואל
תל אביב יפו
רמת השרון
הרצליה
רמת גן
אזור העסקים והתעשיה בת ים
מכללת HIT
אזור העסקים והתעשיה חולון
פארק אריאל שרון
מרכזי תעסוקה באור יהודה ולאורך כביש 461
נמל תעופה בן גוריון
בית החולים תל השומר
קריה אקדמית אונו
בית החולים בילינסון
אזור תעשייה קרית אריה
אצטדיון אם המושבות
אזור תעסוקה רמת החייל
מרכז תחבורה גלילות
אזור תעסוקה הרצליה
תחנת יוספטל בבת ים
תחנת יוספטל חולון
תחנת בקעת אונו – קישור לשלוחת נתב"ג
תחנת תל השומר
תחנת בית החולים בילינסון
תחנת הארד
תחנת גלילות
תחנת יוספטל- קו אדום
תחנת גולדה מאיר- קו ירוק
תחנת המלאכה- קו ירוק
מסוף גבעת שמואל- קו סגול
בילינסון- קו אדום
קרית אריה- קו אדום
אבא אבן- קו ירוק
יגאל אלון – קו סגול
הארד – קו ירוק
יוספטל חולון
תחנת רכבת קרית אריה
מתח"מ גלילות
מרכז טיפול ותחזוקה- דרום לעיר אור יהודה, ממזרח לכביש 4
לעיון בתכניות המפורטות באתר מנהל התכנון לחצו כאן